הנביא אמר: "המעשים נמדדים בכוונה של מי שמבצע אותם".
מתוך הספר סוד הסודות מאת עבד אל-קאדר אל-ג'ילאני
רצונם וכוונתם של המאמינים טובים יותר וראויים יותר בעיני אלוהים מאשר מעשיהם. כוונתם של הלא-מאמינים גרועה יותר ממה שנגלה במעשיהם. עבור אלוהים, הכוונה הטובה של המאמין עולה על המעשה הטוב ביותר של הלא-מאמין. הכוונה היא היסוד של הפעולה. הנביא אמר בנוסף: "טוב לבנות מעשה טוב על יסודות טובים, בעוד חטא הוא מעשה הנבנה על גבי כוונה רעה".
ההתגלות האלוהית יצרה את הצד הרוחני שנמצא בתוכנו, ולאחר מכן הלבישה אותו בבית הכלא הזה, בכלוב הזה שאנחנו כלואים בתוכו. ולכן, לפני שייצא כל מעשה מהגוף שלנו אנחנו חייבים להוציא אותו מבפנים, ממעמקי המעמקים שלנו, מהנקודה הכי עמוקה בתוך הלבבות שלנו, וזאת היא הכוונה. הכוונה היא לא מעשה, אלא תנועה. אולי תשאלו: "אבל מעשה הוא לא גם תנועה?". נכון, אבל המעשה הוא הפן החיצוני. הפן החיצוני הוא הקיים, כלומר מקום וזמן, הוא מוגבל וכבול במקום וזמן. אבל התנועה לא צריכה בכלל מקום וזמן, ולפעמים היא צריכה מקום. היא יכולה לשחק על שני הדברים, ולכן הכוונה היא תנועת רצון. זו תנועת רצון פנימית שנעה בתוכנו כבני אדם. ואחרי שהתנועה הזאת מתגשמת, היא יוצאת לפועל דרך מעשים. ולכן נאמר שהכוונה הטובה מולידה מעשים טובים.
הוספת תגובה